שאל אותי אדם: ומה השקפת העולם הפוליטית שלך?
השקפת
העולם הפוליטית שלי היא כדלקמן: בית. רצוי, מאבנים אדמדמות כאלה, עם גג בורדו. וחלונות
עם וילונות בצבע קרם, שאני אתפור בעצמי. ואדניות על החלון, יפות כאלה, לא המעאפנות
של אנשים שמזניחים, עם גרניום בצבע האדום היפה הזה. חבלי כביסה. מכנסיים, תחתונים,
שמלות, סדינים, ציציות, ועוד כיד הדמיון הטובה. שולחן מעץ כבד כזה, חלק וכהה, עם
מפה שאני ארקום מעל. ועליו אוכל, טעים, שאני אבשל, וצלחות, וכוסות. וילדים, כמובן,
שאוכלים. ואיש, שיושב בראש ומתמלא נחת. וטפיפות רגליים של אנשים שאני אוהבת: רכות,
כבדות, מוכרות. וחברות, שגרות קרוב, כי באמת שאי אפשר בלעדיהן, ושיחות על קפה
ועוגות של קרין גורן, או על אוכל דל קלוריות, בגלל שההריונות האלה הורגים את הגזרה.
ומריבות וכעסים, ופיוס, ומרמורים קטנוניים שצוחקים עליהם אחר כך. וגינה, רצוי
גינה, עם תבלינים, ופרחים ודשא. ועץ עם נדנדה שתלויה ממנו. ומקום לאופניים.
ומורכבויות כאלה, של הורים ומשפחה, והמון אהבה וחום. והמון ספרים על כל הקיר, מכל
הסוגים, ותמונות מצוירות ביד. שקט
כזה של לילה, ריח של ראשים חפופים ונשימות של שינה, המולה של צהריים ומשחקים
מפוזרים על הרצפה.
הכי יפה בעולם.
השבמחק