אנשים שמאירים בתוכי, שבשברירי היזכרות מחייכים אותי.
אנשים שבשבילם עד סוף העולם, עד תוככי עצמי.
שממלאים את המחשבה, שנוסכים בי נחת וביטחון.
שכיף, כיף לחזור ולמצוא אותם שם, שבדרך הלב פועם בציפיה לראות אותם.
שמעצם היותם משמחים אותי, המון.
אנשים יפים, וטובים, קרובים ויקרים לי כל כך.
אנשים שבשבילם עד סוף העולם, עד תוככי עצמי.
שממלאים את המחשבה, שנוסכים בי נחת וביטחון.
שכיף, כיף לחזור ולמצוא אותם שם, שבדרך הלב פועם בציפיה לראות אותם.
שמעצם היותם משמחים אותי, המון.
אנשים יפים, וטובים, קרובים ויקרים לי כל כך.
הלומת געגועים לקרבת נפש בלי פניות,
השבמחקסיפרתי לרוח שזרק קר אל פני וברח,
כמה עדינות וכמה חסות,
כמה עצה יש במילה אח